אבני חן

אבני חן הן מינרלים נדירים המתאפיינים בחוזק מכני וביציבות כימית גבוהה, תכונות שמקנות להן עמידות לאורך זמן והישרדות בצורתן המקורית במשך אלפי ואף מיליוני שנים.

בהגדרה רחבה, אבן חן (המכונה גם אבן טובה) היא מינרל, סלע או מאובן נדיר, יפה במיוחד ובעל ערך כספי גבוה לאחר עיבוד. אבני חן משמשות לרוב כתכשיטים, עיטורים או קישוטים. לאורך ההיסטוריה נמשך האדם לאבנים אלו בזכות יופיין, ברקן ונדירותן, ויצר מהן תכשיטים, פסלים וחפצי נוי.

אבני החן נמצאות לרוב בסלעים עמוק מתחת לפני הקרקע, ולעיתים גם בנהרות ובנחלים.

אחת הדרכים המרכזיות לסיווג אבני חן היא לפי מידת הקשיות שלהן – הנמדדת על פי סולם מוס, מדרג של 1 עד 10, שבו 10 היא הקשיות הגבוהה ביותר (יהלום), ו-1 היא הנמוכה ביותר (טלק). ככל שהאבן קשה יותר – כך היא נחשבת יקרה ועמידה יותר. אבנים בדרגת קשיות של 7 ומעלה נחשבות לרוב כאבני חן, כגון קוורץ, טורקיז, אכטיס, אחלמה, נפך, ירקן, טופז ואחרות.